תחום ראיית החשבון עוסק בבדיקה, ביקורת ואישור דוחות כספיים של חברות וארגונים. כמו כן, תפקידו של רואה חשבון כולל גם בדיקת תשלומים, חשבונות, תקבולים וכל תפקיד נוסף המוגדר כראיית חשבון.

בעלי הרישיון לעיסוק במקצוע עשויים לעבוד במגוון משרות בשוק, החל מניהול משרד לראיית חשבון, דרך עבודה כשכירים במשרדים, ועד להשתלבות בחברות וארגונים.

בתור שכירים יכולים רואי החשבון לעבוד גם בתפקידי חשבים, כלכלנים, מנהלי כספים ויועצים פיננסיים. בנוסף, הם עשויים להשתלב במגוון רחב של משרות ותפקידים ברשויות המס, חברות הביטוח, בנקים ומשרדי ממשלה.

במדינת ישראל, ראיית החשבון מעוגנת בחוק ראיית חשבון משנת 1955, אשר מפרט את תפקידו ואחריותו של רואה החשבון. החוק נחקק ביוזמת משרד המשפטים, שאחראי גם אחראי להקמת מועצת רואי החשבון.

מאחריות של גוף זה לספק ולאשר רישיונות עבודה לרואי חשבון, וזאת באמצעות כ- 15 מבחני ידע הנערכים על פעמיים בשנה, וכן בעזרת תנאים נוספים.

על מנת לבחור רואה חשבון באופן נכון ומושכל יש ראשית להבין ולהגדיר את הצרכים המסוימים שבגינם נחוצים שירותים אלו. לדוגמא, האם שירותי רואה החשבון נחוצים עבור בעיות משפטיות, עקב רצון להפחית בתשלומי מיסים, או בשל שאיפה לניהול נכון יותר של כספי העסק.

בהתאם להגדרת היעדים והצרכים יש לבחור בבעלי מקצוע איכותיים ומומלצים, כדוגמת משרד סלומון ראיית חשבון.

על מנת להיות רואה חשבון יש לגשת ללימודי תואר ראשון בתחום. מדובר במסלול מבוקש ומאתגר המוצע על ידי מגוון מוסדות להשכלה גבוהה בישראל. לימודים אלו עוסקים בתחומי ראיית החשבון השונים, לרבות יסודות ביקורת חשבונות, חשבונאות פיננסית, תמחיר, דיני תאגידים וחשבונאות ניהולית. כמו כן, הלימודים  משלבים ידע במקצועות נוספים כמו סטטיסטיקה, מנהל עסקים, מתמטיקה, כלכלה ומשפטים/

במהלך הלימודים מתמחים הסטודנטים בתחום מסוים בראיית חשבון, והם גם נדרשים לעבור תקופת סטאז' של כשנתיים במשרד רואי חשבון מוכר. עם סיום לימודים אלו ניגשים הבוגרים לבחינות של מועצת רואי חשבון, כשלרוב הם זכאים לפטור מחלק מבחינות המועצה.